**מכונה ידנית** היא הכלי המרכזי של הרצף: היא מהירה, לא מייצרת אבק, ומתאימה ל-90% מהחיתוכים הישרים. **מסור רטוב (חשמלי)** הוא חובה לביצוע חיתוכים מורכבים ("ר"), חיתוכי 45 מעלות (גרונג/ג'ולי) לפינות, או לחיתוך אריחים עבים וקשים במיוחד שאבן הידנית לא מצליחה לשרוט.
שבירה עקומה נובעת לרוב משתי סיבות: 1. **גלגלת שחוקה:** היהלום כבר לא חד ולא יוצר חריץ עמוק ואחיד בגלזורה. 2. **לחץ לא אחיד:** הפעלת כוח רב מדי בזמן הסימון או דפיקה חזקה מדי בזמן השבירה. הסוד הוא "שריטה" קלה ואחידה לכל האורך, ושבירה עדינה בקצה.
ממש לא. גרניט פורצלן הוא חומר קשה וצפוף הרבה יותר מקרמיקה רגילה. כדי לחתוך אותו, חייבים מכונה עם **כושר שבירה גבוה (600 ק"ג ומעלה)** וידית מסיבית. מכונות "הובי" זולות וקטנות יצליחו לשרוט את הפורצלן, אך לא יהיה להן מספיק כוח לשבור אותו בקו ישר והוא יתנפץ.
הסימן הראשון הוא הצליל. גלגלת חדה משמיעה רעש של "קריעה" (כמו רוכסן) בזמן החריצה. אם הגלגלת שקטה ומחליקה על האריח, או שהחריץ יוצא מקוטע ולא רציף – זה הזמן להחליף. עבודה עם גלגלת קהה תגרום לשברים בפינות האריח (צ'יפים) ולהפסד כסף על אריחים הרוסים.
חיתוך 45 מעלות ("ג'ולי") נדרש בפינות קיר כדי לחבר שני אריחים בצורה אסתטית ללא פרופיל פלסטיק. את החיתוך הזה מבצעים רק עם **מסור שולחן רטוב** שבו ניתן להטות את המנוע או את השולחן לזווית. ניסיון לעשות זאת עם דיסק ידני (משחזת) דורש מיומנות גבוהה מאוד ולרוב יוצא עקום.
הגודל קשור לטקסטורה של האריח. **גלגלת קטנה** מתאימה לאריחים חלקים ומבריקים (קרמיקה רגילה). **גלגלת גדולה** (עם מיסב) מתאימה לאריחים מחוספסים או עם טקסטורה, כיוון שהיא מתגלגלת טוב יותר על "הגבעות והעמקים" של האריח ויוצרת חריץ רציף מבלי להיתקע.

































































































































































