ההבדל הוא במיקוד ובסוג הקרקע. **מהדק פלטה (Plate Compactor)** מתאים לשטחים רחבים, חול, חצץ ("שומשום") ואספלט. **ג'פקה (Tamping Rammer)** נותנת מכה חזקה וממוקדת, והיא האידיאלית לתעלות צרות (ביוב/חשמל) ולאדמה כבדה ובוצית (חרסית) שפלטה רגילה "תתחפר" בה.
**הליקופטר (Power Trowel)** נועד למשטחים גדולים (חניונים, מחסנים) כדי לקבל בטון דחוס, חזק ומבריק מאוד. **מאלג' ידני או "מגב בטון" (Bull Float)** משמשים ליישור ראשוני מיד אחרי היציקה, או לעבודה בפינות ובמקומות קטנים שההליקופטר הגדול לא יכול להגיע אליהם.
כן, וזה אפילו חובה כדי לקבע אותן למקום. אבל – **אסור לעלות עם הפלטה החשופה על האבן!** הברזל ישבור וישרוט את הריצוף. חובה לחבר לתחתית המהדק **משטח גומי/פוליאוריטן** ייעודי שמרכך את המכה ושומר על האבנים שלמות.
זה תלוי במשקל הכלי. מהדק אדמה סטנדרטי (כ-90 ק"ג) יעיל לעומק של כ-**25 עד 30 ס"מ**. אם אתם ממלאים בור עמוק יותר, חובה למלא ולהדק ב"שכבות" (כל 20 ס"מ להדק), אחרת החלק העליון יהיה קשה אבל התחתית תישאר רכה ותשקע עם הזמן.
המים לא נועדו לאדמה, אלא ל**אספלט**. כשמהדקים אספלט חם (תיקוני כביש), הוא נדבק לפלטת הברזל הקרה והורס את העבודה. ברז המים מטפטף על הפלטה, יוצר הפרדה ומונע מהזפת להידבק לכלי. בהידוק חול או כורכר אין צורך להשתמש במיכל המים.
התזמון הוא קריטי. אם עולים מוקדם מדי – שוקעים. אם מאוחר מדי – הבטון קשה ולא ניתן להחלקה. הזמן הנכון הוא כשניתן לדרוך על הבטון והוא משאיר **עקבה בעומק של כ-3-5 מ"מ** בלבד. זה הזמן להתחיל עם "צלחות" (פח) ורק אחר כך לעבור ללהבי הפיניש.

































































































































































