ההבדל הוא בפיזיקה. מקדח רגיל צריך "לאכול" את כל החומר, מה שדורש המון כוח וזמן בקטרים גדולים. **מקדח כוס (ביט מגנטי)** חותך רק את ההיקף ומשאיר את הליבה ("הדיסקית") שלמה. זה מאפשר לקדוח חורים ענקיים (למשל 50 מ"מ) פי 4 יותר מהר ובפחות מאמץ למנוע.
המגנט דורש **עובי מינימלי** כדי לסגור מעגל חשמלי (שטף מגנטי). רוב המקדחות דורשות פלדה בעובי של לפחות **8-10 מ"מ**. אם מנסים לקדוח בפח דק, המגנט יהיה חלש והמקדחה תזוז. הפתרון: להצמיד פלטת ברזל עבה מתחת לפח הדק כדי "לחזק" את המגנוט.
כן, זהו כלל מציל חיים. המגנט הוא אלקטרו-מגנט שעובד על חשמל. במקרה של **הפסקת חשמל פתאומית** או ניתוק הכבל, המגנט משתחרר מיד. אם אתם קודחים בגובה או על קיר, המקדחה תיפול על הראש של מישהו למטה. הרצועה מונעת את הנפילה הזו.
לפין יש 3 תפקידים קריטיים: 1. **מרכוז:** הוא עוזר למקם את המקדח בדיוק בנקודה. 2. **קירור:** הוא משמש כ"ברז" שנפתח בזמן הלחיצה ומזרים שמן חיתוך למרכז המקדח. 3. **חליצה:** בסיום הקידוח, הקפיץ של הפין דוחף החוצה את הליבה (החתיכה שנחתכה) כדי שלא תיתקע בתוך הכוס.
חד משמעית כן. מקדחי כוס עובדים בחיכוך גבוה מאוד. ללא נוזל קירור ("אמולסיה" או שמן), המקדח יתחמם, ישרוף את המתכת וייהרס תוך דקות ספורות. בקידוח תקרה (הפוך), משתמשים ב**ג'ל חיתוך** או משחה כדי שהנוזל לא יטפטף על המנוע ועל המפעיל.
כן, בעזרת מתאם. המקדחה מגיעה עם חיבור מהיר (Weldon 19). ניתן לרכוש **מתאם מפוטר Weldon לפוטר רגיל**, וכך להשתמש במקדחים ספירליים רגילים לקידוח חורים קטנים. שימו לב לא לעבור את קוטר הקידוח המקסימלי המומלץ למקדחים ספירליים (לרוב עד 13 מ"מ).

































































































































































