זהו הכלל החשוב ביותר בצביעה תעשייתית:
צבע אפוקסי: חזק מאוד מכנית ועמיד לכימיקלים/שמנים, אך רגיש לשמש (UV). הוא מיועד לשימוש פנימי בלבד (רצפות יצור, מכונות במפעל). בשמש הוא יאבד ברק ויתפורר ("הגרה").
צבע פוליאוריטני: עמיד מצוין בקרני שמש (UV) ובפגעי מזג האוויר. הוא מיועד לשימוש חיצוני (קונסטרוקציות, גדרות, צנרת חוץ). הוא שומר על הברק והגוון לאורך שנים בחוץ.
כאשר מרתכים ברזל מגלוון, החום שורף את שכבת האבץ המגנה והריתוך מחליד מיד. תרסיס גלוון קר (צינק) מכיל מעל 90% אבץ טהור. מתיזים אותו על התפרים והריתוכים כדי להחזיר להם את ההגנה הקטודית מפני חלודה. זהו מוצר חובה בכל מסגריה.
מתכות "לא ברזליות" הן חלקות ודוחות צבע רגיל. יש שתי אפשרויות:
1. יסוד מקשר (Wash Primer): צבע יסוד מיוחד שצורב את המתכת ויוצר בסיס לצביעה.
2. צבע ישיר (Dtm): שימוש בצבעים תעשייתיים חדשים שמיועדים ליישום ישיר על אלומיניום וגלוון ללא צורך ביסוד (כמו המרטון/המרייט או צבעים פוליאוריטניים ייעודיים).
אסור להשתמש בצבע שמן או קיר רגיל! הם ימחקו תוך ימים מהצמיגים. לסימון אספלט ובטון משתמשים בצבע מונו-רב (גומי מוכלר) או צבע אקרילי לכבישים. הצבעים האלו מתייבשים תוך דקות (כדי לא לעצור תנועה), עמידים לשחיקה של גלגלים, ועמידים לשמש ולגשם.
צבע רגיל נשרף ומתקלף בטמפרטורה של כ-100 מעלות. למשטחים חמים חובה להשתמש בצבע עמיד לחום (High Heat) על בסיס סיליקון. ישנם צבעים העמידים ל-300, 600 ואפילו 800 מעלות. חשוב לבדוק את טמפרטורת העבודה של המכונה לפני קניית הצבע.
בצבעים תעשייתיים (אפוקסי/פוליאוריטן) – כן חד משמעית. לכל צבע יש הרכב כימי שונה. שימוש בטינר זול (כמו 21) במקום המדלל הייעודי עלול "לשרוף" את הצבע, לפגוע בברק, לגרום לייבוש לא תקין או ליצור בועות. אל תחסכו על המדלל, הוא חלק מהנוסחה הכימית.

































































































































































