מספר השיניים קובע את הגימור. **מעט שיניים (24T-32T)** מאפשר חיתוך מהיר ואגרסיבי לאורך סיבי העץ (Rip Cut), מצוין לשלד ופרגולות. **הרבה שיניים (60T-100T)** נותן חיתוך איטי אך נקי ומדויק מאוד (Cross Cut), חובה לחיתוך לוחות מצופים, מלמין, פורמייקה וגמר נגרות כדי למנוע "שבבים" ופיצוצים.
לא מומלץ בכלל. להב לעץ בעל זווית חיתוך אגרסיבית שעלולה "למשוך" את האלומיניום ולגרום לבעיטה מסוכנת. לחיתוך אלומיניום (פרופילים, פרגולות אלומיניום) חובה להשתמש ב**להב ייעודי לאלומיניום** (Multi-Material) בעל שיניים בצורת טרפז (TCG) וזווית שלילית, שחותך את המתכת בצורה בטוחה ונקייה.
ה-Kerf הוא עובי הלהב (והחומר שהוא מסיר). למסורים נטענים, מומלץ מאוד להשתמש ב**להבים דקים במיוחד (Thin Kerf)**. להב דק פוגש פחות התנגדות, מסיר פחות חומר, ולכן מאמץ פחות את המנוע ומאריך את זמן הסוללה בעד 30% לעומת להב עבה רגיל.
כן, בתנאי שהיא יושבת בלחץ. למסורים שונים יש קדח (חור) מרכזי שונה (למשל 30 מ"מ במסורי גרונג גדולים, ו-20 מ"מ במסורים עגולים). רוב הלהבים המקצועיים מגיעים עם טבעות מתכת מדויקות להתאמה. חובה לוודא שהטבעת לא רופפת, אחרת הלהב ירעד ("יזרוק") והחיתוך יהיה עקום ומסוכן.
הסימנים הברורים הם: 1. ריח של עץ שרוף בזמן החיתוך. 2. צריך לדחוף את המסור בכוח כדי שיתקדם. 3. החיתוך יוצא "שעיר" ולא חלק. עבודה עם להב קהה (לא חד) מסוכנת מאוד כי היא גורמת להתחממות המנוע ולסיכוי גבוה ל"קיק-בק".
החריצים הללו (שלפעמים מסתיימים בעיגול קטן) נועדו לאפשר למתכת של הלהב להתחבר ולהתפשט בחום שנוצר בזמן העבודה, מבלי שהלהב יתעוות ("יקבל בטן"). בלהבים איכותיים, החריצים ממולאים לעתים בחומר פולימרי כדי להשקיט את הרעש ולמנוע ויברציות.

































































































































































