זהו הקרב בין יופי לניקיון. **גימור מט:** מסתיר מצוין את הפגמים והגבשושיות בקיר, נותן מראה אחיד, אבל מתלכלך מהר וקשה לניקוי (סופג כתמים). **גימור משי (מבריק עדין):** קל מאוד לניקוי (ניתן לנגב במטלית לחה), דוחה לכלוך, אך מבליט כל סדק, גבשושית או תיקון שפכטל לא מושלם בקיר.
אם הקיר היה צבוע בצבע אקרילי תקין ונקי - אפשר לצבוע ישר עליו. אבל, **חובה להשתמש בבונדרול** במקרים הבאים: 1. על תיקוני שפכטל (כדי שהצבע לא "יישקה" פנימה). 2. אם הקיר מתקלף או "מקמח" (משאיר אבקה לבנה על היד). 3. אם צובעים על סיד ישן. הבונדרול מדביק את התשתית ומונע התקלפות בעתיד.
כלל האצבע לצבע אקרילי איכותי הוא: **1 ליטר מכסה כ-7 עד 9 מ"ר בשתי שכבות**. לדוגמה: חדר סטנדרטי (3X3 מטר) הוא בעל שטח קירות של כ-30 מ"ר (פחות חלון ודלת). לכן דלי של 5 ליטר יספיק בדיוק (או יהיה גבולי). מומלץ תמיד לקחת מקדם ביטחון של 10%.
אסור! אם תצבעו על העובש, הוא יחזור לצאת דרך הצבע תוך שבועות. התהליך הנכון: 1. להרוג את העובש עם אקונומיקה או מסיר עובש ייעודי ולנקות היטב. 2. לחכות לייבוש מלא. 3. לצבוע ב**צבע נגד עובש** (כמו אקרינול) שמכיל חומרים קוטלי פטריות ומונע חזרה של הבעיה.
זו טעות נפוצה שהורסת את הכיסוי. ברוב הצבעים האקריליים, מומלץ לדלל ב-**15% עד 20% מים** לשכבה הראשונה. אם הצבע סמיך מדי - יישארו סימני מברשת/רולר ("טקסטורה"). אם הצבע דליל מדי - הוא ישפריץ, ינזל ולא יכסה את הקיר טוב. קראו תמיד את ההוראות על הדלי!
התקלפות בועות קורית בדרך כלל בגלל **רטיבות בקיר** או חוסר בפריימר. אם הקיר לח, המים מנסים להתאדות ודוחפים את הצבע החוצה. סיבה נוספת: צביעה בצבע אקרילי על גבי צבע שמן ישן ללא יסוד מקשר. יש לגרד את הבועות, למרוח בונדרול ולצבוע מחדש.

































































































































































