זו הטעות הכי נפוצה. התשובה היא לא. בורג ג'מבו עובד על עיקרון של התרחבות אגרסיבית ממתכת. בקיר בטון זה מצוין, אבל בקיר בלוקים חלול (איטונג/פומיס) הלחץ הזה פשוט שובר את דפנות הבלוק והבורג יוצא החוצה. לבלוקים עדיף להשתמש בדיבל ניילון איכותי (כמו ה-SX או דומיו) או בעוגן כימי שלא מפעיל לחץ על הבלוק.
דיבלים פשוטים ("פרפר" פלסטיק) לא יחזיקו לאורך זמן. למשקלים כבדים על גבס, חובה להשתמש בדיבל מתכת ייעודי (כמו "דיבל רוזטה" או דיבל חץ מתכת). הדיבלים האלו נפתחים מאחורי הלוח כמו מטרייה גדולה ומחלקים את העומס על שטח רחב, מה שמונע מהטלוויזיה לתלוש את הגבס וליפול.
בשני מקרים עיקריים: עומס כבד מאוד ותשתית ישנה. אם הקיר שלכם מתפורר וכל דיבל שתוקעים בו "רוקד", עוגן כימי הוא הפתרון. הוא עובד כמו דבק בטון סופר-חזק שממלא את החללים בקיר ומדביק את מוט ההברגה לנצח. זה הפתרון המועדף גם להתקנת פרגולות ומעקות בטיחות.
כלל האצבע הוא פשוט: קוטר הדיבל = קוטר המקדח. אם כתוב על הדיבל "10 מ"מ", משתמשים במקדח בטון 10 מ"מ. יוצא דופן הוא בורג בטון (בורג ללא דיבל) שדורש קידוח בקוטר קטן יותר מהבורג עצמו (למשל, לבורג 7.5 מ"מ קודחים עם מקדח 6 מ"מ).
כן, השימוש שונה. ג'מבו עין (טבעת סגורה) מיועד לקשירה קבועה, מתיחת כבלי פלדה או תליית ערסלים, והוא בטוח יותר כי הכבל לא יכול להחליק החוצה. ג'מבו וו (וו פתוח) נועד לתלייה זמנית של דברים שרוצים להוריד ולחזיר בקלות, כמו עציצים תלויים או ציוד עבודה.
זה קורה בדרך כלל בגלל קידוח לא מדויק או אי-ניקוי החור. אם החור מלא באבק קידוח, הדיבל מחליק על האבק במקום להיתפס בקיר. טיפ של מקצוענים: תמיד תשאבו או תנשפו את האבק מתוך החור לפני הכנסת הדיבל. אם החור כבר גדול מדי, עברו לדיבל במידה אחת גדולה יותר או השתמשו בעוגן כימי.

































































































































































