הגודל נקבע לפי קוטר החור בקיר או בצינור: 4 צול (100 מ"מ): הסטנדרט לשירותים ומקלחות קטנות. 6 צול (150 מ"מ): למקלחות גדולות, חדרי שירות או מטבחים קטנים. שואבת כמעט פי 2 מה-4 צול. 8 צול (200 מ"מ) ומעלה: למטבחים גדולים, מחסנים ושימוש תעשייתי. תמיד עדיף לקחת את הקוטר הגדול ביותר שנכנס לכם בחור כדי לקבל תחלופת אוויר מהירה.
זו הטעות הכי נפוצה בהתקנה. ונטה רגילה (צירית): נועדה להתקנה על חלון או קיר חיצוני, או לצינור קצר מאוד (עד 1.5 מטר). מפוח צנטריפוגלי: אם יש לכם צינור ארוך (למשל מממ"ד או שירותים פנימיים), ונטה רגילה "תיחנק". חייבים מפוח שיודע לדחוף את האוויר בלחץ גבוה לאורך כל הצינור החוצה.
אם אתם מריחים את הבישולים של השכנים או רוח קרה נכנסת, אתם צריכים ונטה עם תריס אחורי (אל-חוזר). זהו מנגנון פשוט שנפתח רק כשהונטה עובדת ומוציאה אוויר, ונסגר אוטומטית כשהיא נכבית. זה אוטם את הפתח ומונע כניסת ריחות, חרקים ורוח.
כן, אבל רק אם משאירים אותה דולקת מספיק זמן. הוונטה שואבת את האדים החמים לפני שהם מספיקים להתעבות על הקירות והתקרה ולהפוך לעובש. הטיפ שלנו: אל תכבו את הוונטה מיד כשאתם יוצאים מהמקלחת. השאירו אותה עובדת עוד 15-20 דקות לייבוש מוחלט של החדר (אפשר להתקין טיימר (השהייה) שיעשה את זה לבד).
רעש בוונטה נובע בדרך כלל ממנוע זול או מלכלוך שהצטבר. קיימות היום ונטות מדגמים "שקטים" (Silent) עם מיסבים איכותיים ופרופיל כנפיים אווירודינמי שמפחית את רעש הרוח. הן עולות מעט יותר אבל שוות את השקט, במיוחד בשירותי אורחים או יחידות הורים.
לא בטוח. ברוב המקרים מדובר פשוט בסתימת אבק. אבק ולחות נדבקים לכנפיים ולרשת המגן וסותמים את מעבר האוויר. נסו לפרק את המכסה (בזהירות, נתקו חשמל לפני) ולנקות את הכנפיים עם מברשת או מטלית. לרוב זה יחזיר לה את כוח השאיבה המקורי.

































































































































































