המסור המערבי הקלאסי חותך ב"דחיפה", מה שגורם ללהב להתעקם אם הוא דק מדי. **מסור יפני** חותך ב"משיכה". המשיכה מותחת את הלהב ושומרת עליו ישר כמו סרגל, מה שמאפשר לייצר להב דק מאוד. התוצאה: חיתוך מדויק להפליא, ללא מאמץ, ועם גימור חלק ונקי שמתאים לנגרות עדינה.
המושג TPI מציין "שיניים לאינץ'" (Teeth Per Inch). **מספר נמוך (7-10 TPI):** שיניים גדולות ומרווחות. החיתוך מהיר מאוד ואגרסיבי, אך משאיר שפה גסה. מתאים לקורות בניין ושלד. **מספר גבוה (14-24 TPI):** שיניים קטנות וצפופות. החיתוך איטי יותר, אך הגימור חלק ונקי מאוד. מתאים לצינורות פלסטיק, עבודות גימור ומתכת.
זו הטעות הנפוצה ביותר. במסור ברזל (קשת), השיניים צריכות לפנות **קדימה (הרחק מהידית)**. החיתוך מתבצע בזמן הדחיפה קדימה. אם תרכיבו את המשורית הפוך, המסור "ירקוד" על הברזל ולא יחתוך כלום. וודאו שהשיניים "דוקרות" בכיוון הנסיעה.
תלוי בעבודה. **סכין יפנית (שבירה)** מצוינת לעבודות כלליות, נייר וקרטון, כי תמיד אפשר לשבור את הקצה ולקבל סכין חדשה בשנייה. **סכין טרפז (Utility Knife)** היא סכין מסיבית שבה הלהב מקובע חזק ולא יכול להישבר. היא חובה בחיתוך גבס, שטיחים ולינולאום, שם סכין יפנית עלולה להישבר ולעוף לעין.
לחיתוך ישר משתמשים בסכין יפנית/טרפז (חורצים ושוברים). לחיתוך חורים עגולים או שקעים למפסקים, משתמשים ב**מסור גבס (Jab Saw)**. זהו מסור דוקרן עם קצה חד ומחודד, שנועד "לנעוץ" אותו בלוח הגבס ולהתחיל לנסר מהאמצע ללא צורך בקדח מקדים.
משוריות פחמן פשוטות (Carbon Steel) הן זולות אך שבירות מאוד כמו זכוכית. משוריות **Bi-Metal** עשויות משילוב מתכות: השיניים קשות לחיתוך, אך הגב גמיש. זה אומר שאפשר לכופף את המשורית והיא לא תתנפץ לרסיסים באמצע העבודה. זה בטיחותי יותר ומשתלם לטווח ארוך.

































































































































































