לרוב האנשים, **שעון אנלוגי** הוא הפתרון הנוח ביותר. קל לראות ויזואלית מתי הדוד יעבוד, והתפעול פשוט מאוד. **שעון דיגיטלי** מתאים למי שצריך דיוק של דקות (ולא רבעי שעה), או למי שרוצה תוכנית שונה לכל יום בשבוע (למשל: שישי ושבת שונים מימי חול). היתרון הגדול של הדיגיטלי הוא שיש לו סוללת גיבוי, כך שאם יש הפסקת חשמל – הוא לא "מאבד את השעה".
זו הטעות הכי נפוצה. בצד של כל שעון שבת יש מפסק קטן עם 3 מצבים: 1. **מצב I (או ON):** הדוד דולק קבוע (עוקף את השעון). 2. **מצב 0 (או OFF):** הדוד כבוי תמיד. 3. **מצב שעון (ציור של מחוגים):** רק במצב הזה הטיימר עובד! ודאו שהמתג נמצא על מצב "שעון" ולא על 0.
חד משמעית **לא**. החלפת מפסק דוד דורשת עבודה עם חשמל חי וחיבור גידים תחת עומס גבוה. חיבור רופף (אפילו קצת) יגרום להתחממות, המסת הפלסטיק ולעיתים אף לשריפה בלוח החשמל. עפ"י חוק החשמל, רק חשמלאי מוסמך רשאי לבצע את ההחלפה.
שעוני שבת מכניים (פס דין) עובדים על המנוע של החשמל. אם הייתה הפסקת חשמל בשכונה למשך שעה, השעון "עצר" לשעה, ועכשיו הוא בפיגור. אם זה קורה לכם הרבה, מומלץ לשדרג ל**שעון שבת עם רזרבה (סוללת גיבוי)**. בשעונים אלו יש מנגנון שממשיך להריץ את השעון גם כשהחשמל בבית נופל.
**שעון שקע** הוא מוצר פשוט שמתחבר לשקע רגיל, ומיועד למכשירים קטנים (תנור ספירלה, מאוורר, פלטת שבת). **מפסק דוד** מחובר ישירות לקיר ועמיד בעומסים גבוהים (2500W ומעלה) לאורך זמן. אל תנסו לחבר בוילר לשעון שקע פשוט – הוא יימס תוך זמן קצר ועלול לגרום לקצר.
בהחלט. דוד ממוצע צורך כ-2.5 שקלים לשעת עבודה. אנשים שמשאירים את הדוד דולק "ליתר ביטחון" זורקים מאות שקלים בחודש. שימוש בטיימר שמדליק את הדוד בדיוק לשעה לפני המקלחת ומכבה אותו מיד אחריה, מחזיר את ההשקעה על השעון תוך חודש אחד של שימוש.

































































































































































